ברגיל נ' פינוקט שיווק בגדי ילדים בע"מ

פסק דין

לפניי שתי תובענות שאוחדו, שעניינן הפרת הסכם זכיינות שנכרת בין הצדדים והפיצוי בגין כך.

א. העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים .

1.ביום 11.8.04 נכרת הסכם זכיינות בכתב (להלן: "ההסכם") בין הנתבעת, חברה העוסקת בעיצוב ובייצור בגדי ילדים תחת השם "פינוקט" והמפעילה רשת חנויות בשם זה בה נמכרים מוצריה, לבין התובעת, זכיינית שלה להפעלת חנות בשם "פינוקט" בקניון הקריון שבקריית ביאליק (להלן: "הקניון" ו"החנות").

2.על-פי הסכם הזכיינות, התחייבה התובעת להקים חנות בקניון.

3.התובעת טוענת כי ההסכם נערך על ידי הנתבעת ובאי כוחה, וכי היא לא הייתה מיוצגת על ידי עו"ד במשא ומתן שקדם לכריתת ההסכם ובמעמד חתימת ההסכם. לטענתה התעתה אותה הנתבעת במשא ומתן לקראת כריתת ההסכם, במעמד חתימת ההסכם ובתקופת ביצועו.

4.התובעת טוענת כי במהלך המשא ומתן לקראת כריתתו של ההסכם, תנאי למתן הזיכיון היה שהיא תציג הסכם שכירות לחנות במתחם הקניון ולפיכך פעלה התובעת על מנת לשכור נכס בקניון, ושילמה הוצאות פינוי לשוכר שהיה בנכס, בסך 55,000 ₪.

5.כן טוענת התובעת כי היא עזבה מקום עבודה קודם, כמנהלת חשבונות בחברת רויאל גרניט, ונגרם לה נזק בגין אובדן השכר שיכלה להשתכר בעבודתה הקודמת.

6.התובעת התחייבה, על-פי ההסכם, לרכוש מהנתבעת מוצרים שמחירם נקבע באחוזים מתוך המחיר שנקבע לצרכן הסופי, כשהמחיר הסופי לצרכן, אמור היה להשתנות עם שינויי העונות ומבצעי מכירות שהנתבעת קיימה מפעם לפעם.

7.עוד הוסכם כי התובעת תרכוש מהנתבעת סחורה בסכום שנתי כולל שלא יפחת מ- 600,000 ₪, אשר ישולמו לנתבעת ב- 52 תשלומים שבועיים, בשקים מעותדים, בסך 10,000 ₪ כל שיק.

8.הנתבעת התחייבה להעמיד לתובעת מסגרת אשראי בסך של 15,000 ₪ לצורך רכישת מוצריה. בשלב מסוים דרשה הנתבעת מהתובעת שיקים מזומן כתנאי להספקת סחורה, למרות שהתובעת לא עברה את סכום האשראי המוסכם.

9.שווי הזיכיון עמד על סך 10,000$ (דולר ארה"ב), מתוכם התחייבה התובעת לשלם לנתבעת 5,000$ (דולר ארה"ב) במהלך השנה הראשונה להסכם.

10.לנתבעת הייתה הזכות הבלעדית להחליט לגבי הרכב המוצרים אותם תמכור התובעת, מחירי המוצרים לצרכן, קביעת הנחות על מוצרים הנמכרים, אופן סידור החנות ופרסום החנות ומוצריה.

11.התובעת הפקידה סך של 25,000 ₪ כערובה למילוי התחייבויותיה.

12.התובעת טוענת כי, בהסתמך על הסכם הזכיינות, היא פעלה כדי לשכור חנות בקניון, והתחייבה לשכור אותה לתקופה שלא תפחת משנתיים.

13.לטענת התובעת, היא נשאה בהוצאות בסך של כ- 95,000 ₪ לצורך שיפוץ החנות והתאמתה למכירה של מוצרי פינוקט.

14.החנות נפתחה לקהל הרחב ביום 14.9.04.

15.לטענת התובעת, ממועד כריתת ההסכם, היא נאלצה להתמודד עם תחבולות והפרות הסכם חוזרות ונשנות מצד הנתבעת, אשר פגעו בהכנסותיה וביכולתה להתחרות כראוי בענף ביגוד הילדים, ופגעו ביכולתה של התובעת לכלכל צעדיה העסקיים.

16.התובעת טוענת כי הנתבעת לא ציינה בפנינה כי היא תהיה מחויבת למתן הנחות לחברי מועדות חברים שמחזיקים בכרטיס אצל הנתבעת. מכירות אלה הסבו לתובעת נזק באשר יא נדרשה למכור לחברי מועדון ללא כל רווח או במחירי הפסד וההנחה ניתנה ללא קשר לסניף בו בוצעה הרכישה הראשונית או התייחסות למחיר בו רכשה התובעת את מוצרי נתבעת.

הנתבעת תמחרה את מחיר המוצרים שנמכרו לתובעת בניגוד למדרגות שנקבעו בסעיף 2(ט) לסכם.